כל תכני עושים היסטוריה

אוהד חמו, הכתב לענייני פלסטינים של חדשות 12 מגיע להתארח במסיבת עיתונאים - הפודקאסט של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל. למה בשבעה באוקטובר הוא הרגיש נבגד והאם לדעתו אפשר בכלל לנצח את המלחמה בעזה. מתי היתה הפעם היחידה שקיבל מכות בשטחים וממי, ולמה הסכים להתארח בפודקאסט למרות הקטטה המילולית שנקלע אליה עם גונטז' לפני כמה חודשים. מסיבת עיתונאים מארח בכל פרק עיתונאי או עיתונאית, מהמובילים והמעניינים בישראל - כדי שנכיר קצת יותר: אותם, את ראיית העולם המקצועית והאישית, את העבודה בשטח, ואולי דרכם נכיר אותנו קצת יותר, אותנו העיתונאים. אותנו הישראלים.

NIS2 legislation is late in many EU countries, and the new CRA applies to most suppliers of industrial / OT computerized and software products to the EU. Christina Kiefer, attorney at reuschlaw, walks us through what's new and what it means for vendors, as well as for owner / operators.

מה מבדיל בין האנשים שמצליחים לבין אילו שלא? הפעם פרופ' עוז גוטרמן, שליווה עשרות מנהלים, אנשי חינוך ורבים אחרים לחיים מלאי משמעות, מגיע להסביר מהי הצלחה- האם יש הגדרה אחת להצלחה, מה הדרך הנכונה לבחון אותה ואיך הגדרת מטרות נכונה יכולה להוביל אליה? למה דווקא בגיל 50 זה זמן מצוין לממש מטרות ואילו טיפים פרקטים ניתן ליישם כבר מהיום?

"תסגרי את הרגליים" - זה המשפט שהתחיל את הכל. הפעם האחיות חוזרות לרגע שבו החלה להיווצר ההבנה שלהן על מיניות: מתפיסת ההורים במיטה, ועד לעולם הפוליאמוריה. בין סיפור על קנאביס שגרם לרעיון מטורף לעשות ילד, דרך סיפור על סיאנס ועד הסיבה שבה אור-ליה גרמה לפולי להפסיד 400 דולר.

בעשורים האחרונים מורים נאלצו להתמודד עם אינסוף מהפכות. בהתחלה זה היה המחשב האישי, ה-PC, אחר כך זו היתה האינטרנט ואחריהם הגיעו הרשתות החברתיות, הטלפונים הסלולריים ואז האפליקציות בטלפונים הסלולריים. בכל פעם המורים נדרשו ללמוד טכנולוגיה חדשה, בכל פעם הם נדרשו להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה. עכשיו זו הבינה המלאכותית ולכן מנהלים, מורים, מרצים – כולם נדרשים להכיר ואז לשלוט בה. העניין הוא שמערכות הבינה המלאכותית ובייחוד הבוטים הכותבים, הם לא דומים בשום דבר לטכנולוגיות של העבר. הן יצור חדש שמצויד ביכולות חדשות שמובילות לאיומים חדשים, כאלו שהמערכת, בייחוד מערכת ההשכלה הגבוהה, עוד לא נתקלה בהן בעבר. אני משתדל לא להשתמש בשפה דרמטית סתם ובלי סיבה אבל לדעתי, מהפכת הבינה המלאכותית עשויה למוטט את מערכת ההשכלה כפי שאנחנו מכירים אותה וההשפעות של ההתמוטטות הזו עלולות לגלוש אל שוק העבודה. זה החלק השני בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים והמרצים והמפתחים. השינוי הזה לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן. קישורים: כולם מרמים את דרכם ללימודים https://nymag.com/intelligencer/article/openai-chatgpt-ai-cheating-education-college-students-school.html הטקסונומיה של בלום https://shorturl.at/gL72r הופעת ChatGPT הובילו לירידות של 99% במניית Chegg https://gizmodo.com/chegg-is-on-its-last-legs-after-chatgpt-sent-its-stock-down-99-2000522585

איך עוברים ממערכות בילינג למחשבים שיכולים לשבור את כל ההצפנות בעולם? רותם הבל, VP R&D מקדמה, משתפת במעבר המפתיע שלה לעולם המחשוב הקוונטי ומסבירה למה זה הזמן הטוב ביותר למפתחים להיכנס לתחום. בפרק נגלה איך ישראל הופכת למובילה עולמית בקוונטום, איזה יישומים אמיתיים צפויים בשנים הקרובות, ואיך מפתחי תוכנה יכולים לנצל את החלון ההזדמנויות לפני שייסגר. האזנה נעימה, עמית בן דור

פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה שוויונית יותר כלפי נשים מאשר היה נהוג בשאר הממלכות העתיקות? מאיזו מחלה חששו המצרים במיוחד? מה עם האובססיה של המצרים לגבי חרפושיות וחיפושיות זבל? האם ההירוגליפים מייצגים שפה מדוברת? מה למדו הילדים המצריים בבתי הספר? איך נראו הבתים שלהם? ומה הם אכלו ושתו? והאם בהקשר זה בירה עדיפה על מים? אילו חיות מחמד הם גידלו? וגם, ננסה להבין אחת ולתמיד - מי בנה את הפירמידות במצרים? האזנה נעימה!

שאנו שומעים את המילה "אסלאם" מטבע הדברים והאירועים, קופצים לנו לראש מושגים כמו האסלאם הסוני, השיעי, ג'יהאד, קוראן ועוד. אבל, למען האמת, במבט היסטורי, אנו עושים בכך עוול מסוים להיסטוריה של דת האסלאם. האם לאורך השנים והדורות, כמעט כמו כל דת, האסלאם השתנה, התפתח ואולי היו בו דעות ותפיסות שונות מהזרם המרכזי והלוחמני המוכר לנו כיום? מהי הסופיות? האם מדובר בתפיסת עולם? או זרם דתי? ואולי השאלה המפתיעה ביותר - האם ייתכן שלסופיות המוסלמית יש קשר ליהדות? והאם, לאורך ההיסטוריה, היו יהודים שאימצו תפיסות סופיות שנכנסו אל לב ספרות הקודש היהודית? על כל זאת ועוד, שוחחנו עם פרופ' אבי אלקיים, המחלקה לפילוסופיה יהודית באונ' בר אילן, ממקימי דרך אברהם.

מה משותף למשחק וידאו יפני, ביולוג בריטי, עורך דין אמריקאי ואדולף היטלר? איך כל זה קשור לאחד האירועים שעיצבו את תרבות האינטרנט כפי שהיא היום? כל זאת ועוד ב5.8, פרק הלייב של עושים טכנולוגיה: https://grayclub.co.il/event/493/12718/

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, שעל פיזור ועונים לשירה - האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

לאולפן "שעת מלחמה" ,להקלטה שקבענו ב 12 ביוני 2025, הגיע יניב הרוש נגד במילואים בחיל האוויר, על מדים ועם רמזים דקים שהזמן קצת דוחק בו. כעבור כמה שעות ,מאוחר בלילה, פילחו צפירות את השמיים. המבצע נגד איראן -"עם כארי" יצא לדרך. יום קודם לכן, נכח יניב בהצגת התחקיר המטכל"י על הקרב ב-7 באוקטובר שבו נלחם בגבורה ונפל בנו -עידו ז"ל ,מפקד חפ"ק מג"ד 77 בחט' 7. יחד עם יניב הגיע לאולפן גם אביגדור קהלני המפקד המיתולוגי של גד' 77 בקרבות עמק הבכא במלחמת יום הכיפורים. הגורל והמציאות הישראלית קשרו את קהלני ואת משפחת הרוש בעבותות שלא ינותקו.

חסימה מפתיעה, דייט ויצא משליטה, הורות, חמלה ועין של כבש- איך כל אלו קשורים לאהבה? בפרק הבכורה של הפודקאסט, האחיות מדברות על הגבול הדק שבין אהבה לאשליה- בלי פילטרים ועם המון כנות.

ממשיכים במסע שלנו אל הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו, מצרים העתיקה. והפעם, נצלול לעומקי הדת המצרית העתיקה. כמה באמת "הדת המצרית העתיקה", אכן עתיקה? מהם שורשתי ומתי היא החלה להתקבל על ידי המצרים הקדמונים? מהם ״כתבי הפירמידות״ ואילו סודות טמונים בהם אודות האלים הקדמונים? מי היו האלים המרכזיים בדת המצרית? לכמה אלי שמש סגדו המצרים? כיצד התבצעה עבודת הפולחן המצרית? מהם קווי הדמיון בין המקדש המצרי ובין בית המקדש המקראי? האם ייתכן ויש פה יותר מסתם דמיון? איךו חגים היו במצרים העתיקה ומה עשו בהם? מדוע המצרים חנטו את מתיהם ויצרו את המומיות? ובונוס לסיום - מדריך חצי מעשי: איך להתקבל לעולם המתים של אוסיריס ולא להיאכל על ידי מפלצת השאול. כל זאת ועוד - בפרק שלפניכם, בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית.

ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית היא מהירה ורחבה ובתקופה האחרונה המערכות שמייצרות סרטוני וידאו משכו תשומת לב רבה, אבל אולי בגלל שאני אוהב כתיבה טובה דווקא ההתפתחויות בתחום מערכות הבינה המלאכותית הכותבות מושכות את תשומת הלב שלי. חלק עצום מהחברה, התרבות, הכלכלה, המשפט, למעשה הציוויליזציה המערבית כולה, כולם מבוססים על כתיבה. אתה מנסח חוזים, חותם על תצהירים, כותב מאמרים אפילו שולח הודעות ווטסאפ – הכל מבוסס על כתיבה. אבל מה קורה מהרגע שבו הכותב האנושי נעלם, מה קורה מהרגע שאין בו עוד צורך מכיוון שמערכות הבינה המלאכותית כותבות עבורו ובמקומו? כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה ראשונה אתה אומר לעצמך "גן-עדן! מי צריך את המטלה המעיקה, הארוכה והמאוד מעייפת של כתיבה. שהמערכות האלו יעסקו בכתיבה וישחררו אותי לעשות דברים אחרים!". אבל כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה שנייה אתה מבין שגן העדן שחשבת עליו, עשוי להתגלות כאשליה. זה החלק הראשון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים – הוא יטלטל גם את עולמכם. ולא, השינוי הזה ממש לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן. קישורים: הבינה המלאכותית מסמנת את מותו של המחבר https://www.noemamag.com/ai-signals-the-death-of-the-author רולאן בארת' בעידן אפקוליפסת הרובוטים https://aicopyright.substack.com/p/reading-roland-barthes-in-the-robot

שש עשרה וחצי שנה אחרי שאיבדה את שני האחים, טל מגנזי הפכה למומחית לליווי משפחות שכולות.בפרק היא חושפת את הכוח שטמון באקטיביות במקום בהמתנה, מסבירה מדוע אובדן טראומטי שונה מאובדן טבעי, ומדברת על האפשרות לחיות חיים מלאים אחרי אובדן.

Hundreds of subsystems with the same IP addresses? Thousands of legacy devices with no modern encryption or other security? Constant, acquisitions of facilities "all over the place" network-wise and security-wise? What most of us need is "network duct tape". Tom Sego of Blastwave shows us how their "duct tape" works.

כיום, התלות שלנו במחשבים שנמצאים אי שם בהאינטרנט - ב"ענן" - היא כמעט מובנת מאליה: מעטים מאיתנו מסוגלים להסתדר בלי ג'ימייל, ומעטות החברות שלא משתמשות ב-AWS. אבל בימיה המוקדמים של מהפכת המחשוב, הרעיון של המחשב כמשאב חיצוני - בדומה לשירותי המים והחשמל שאנחנו מקבלים מבחוץ ולא מייצרים בעצמנו - לא היה כה מובן מאליו. עלייתה של רשת האינטרנט, ובמיוחד תופעות חברתיות מפתיעות שהביאה עימה כדוגמת "החיבוק של סטיבן פריי" - הובילו למהפכה שאנחנו נהנים מפירותיה בימינו. האזנה נעימה, רן

ב1750 הציג מהנדס בשם פון קמפלן מכונה מיסתורית בחצר הקיסרית- "הטורקי". מכונה דמוית אדם המשחקת בכוחות עצמה את משחק המלכים. הטורקי התמודד מול סקרנים ואלופי שחמט במשך 80 שנה באירופה ובאמריקה, עבר ידיים לאחר מות יוצרו, פגש את נפוליאון, בנג'מין פרנקלין, והצית את דמיונו של צ'ארלס באבדג', אבי המחשב. כיצד "הטורקי" חיבל בהישגי הספורט הישראלי? לאיזה מהלך רוטט ייחלה הקיסרית? מה בין ג'קטים דרוזים לאווזים והאם בנג'מין פרנקלין התעסק באמת במדע הנפיחות?

בפרק השלישי על לוצי, אנחנו עונים על השאלה המסתורית: איך כל העסק הזה של חיים ואבולוציה בכלל התחיל? וגם על השאלה המסתורית עוד יותר: למה כל פעם שמדברים על זה פתאום מתחילים לדבר על קופים עם מכונות כתיבה?

אנחנו כל כך רוצים שיקשיבו לנו, אבל כמה אנחנו באמת מקשיבים לאחרים? מחקרים מראים שלוקח לנו פחות מ20 שניות להתפרץ לדברי האחר, ובמציאות המטורפת של היום, עם הטלפונים, הלחצים והמרוץ האינסופי להצלחה, ההקשבה אמיתית הפכה לכמעט בלתי אפשרי. בפרק הזה מתארחת שרי ג'קסון קליין, מייסדת המרכז להקשבה בישראל ובית הספר להקשבה הראשון מסוגו בעולם. היא תסביר מהי בכלל הקשבה ותספר איך מורה אחת שינתה את חייה בעזרת כלי אחד פשוט- הקשבה.