כל תכני עושים היסטוריה

בישראל, עם שיעור הילודה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, השאלה "מתי תביאו ילדים?" היא כמעט אוטומטית. אבל מה קורה כשהתשובה היא "אני לא בטוחה שאני בכלל רוצה"? הפעם מתארחות חמוטל זימברג ונועה חלפון, עובדות סוציאליות שהקימו את גרופל'ה- בית לקבוצות נשים שמתלבטות לגבי הבחירה באל-הורות. הן חושפות את המורכבות מאחורי בחירה שנחשבת כמעט לטאבו בחברה הישראלית - בין ההשוואה, הלחץ והציפיות החברתיות לבין הרצון לבחירה אישית אמיתית.

״חי, מת או חטוף?" ככה שואלים הילדים על אחרים מתחילת המלחמה. מאז השבעה באוקטובר נוצר סטטוס חדש במציאות הישראלית- חטוף. ד"ר אורי כץ, סוציולוג ואנתרופולוג מנתח איך השפה שלנו יוצרת קטגוריה שלישית בין חיים למוות. האם ההגדרה של חטוף השתנתה עם השנים? איך החברה מתייחסת לבחירת המילים בסוגייה? ומה הקשר בין עסקאות שבויים לשידורי אולימפיאדה?

מתלבטים באיזה פיימוורק פרונטאנד לבחור לפרויקט החדש שלכם? בפרק זה אירחתי את אדיר קנדל, מומחה פרונטאנד ופודקאסטר, שיסביר איך הוא ניגש לבחירה הזו. נצלול לשיקולים הפילוסופיים והמעשיים שמאחורי ההחלטה, נבין למה יש כל כך הרבה כלים ולמה חשוב לבחור את הכלי המתאים לצרכים הייחודיים שלכם, תוך התייחסות לתחזוקה עתידית, ביצועים ופילוסופיית הכלי. האזנה נעימה, עמית בן דור

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

מה הסיפור ההיסטורי של "מוסד" הישיבה הליטאית? מתי הוא הוקם?, מה לומדים בהן? לשם מה? כמה תלמידים מכלל יהודי אירופה, באמת הלכו ללמוד בישיבה? אלו שינויים התחוללו בישיבה הליטאית המוכרת לנו מאז הקמתה ועד היום? איך רבני ובני הישיבות התייחסו לעולם המתפתח בחוץ? להשכלה, מה היו התפיסות ונקודות המגע של בני הישיבות עם הציונות לאורך השנים? איך היה היחס שלהם עם המדינה שבדרך ואנשי המושבות? והאם תמיד הישיבה הליטאית הכתיבה קו של הפרדה מהעולם הכללי? על כל זאת ועוד, שוחחנו עם שלמה דוקטור שלמה טיקוצ'ינסקי, חוקר, היסטוריון ורב קהילה בשוויץ.

אחרי שיותר מדי פעמים דיברתי על אבולוציה בלי להסביר מה זה אומר בעצם, אולי עדיף להתחיל מההתחלה. כי אבולוציה - בניגוד לדעה הרווחת - היא לא סתם שורה של קופים. פרק ראשון בסדרה על אבולוציה (או בשם החיבה: לוצי), ובו: איך פתגם סלאבי על ביצים הפך לאימרה סינית על חב"ד, ואיך זה קשור לחיים בכדור הארץ.

How did they get in? How did we find them when they got in? What can we do in future to clean up the mess faster? Chris Sistrunk reflects on a decades' industrial cyber incident response experience at Mandiant (Google).

שוחחנו בעבר בהרחבה על סיפורי הבריאה שבבראשית א' ו-ב'. אבל היופי בתנ"ך שניתן לחזור לטקסט ולבחון אותו מזוויות שונות, ולעיתים, כמו בפרק זה, גם זוויות חדשות ומפתיעות. אז כאמור, הפעם נחזור לבראשית א' – סיפור הבריאה הראשון. במבט על ניתן לראות מיד כי מדובר בסיפור פסטורלי, כמעט מושלם, רווי "כי טוב", הכל מתרחש על מי מנוחות. מה הבעיה אם כן? שצורת הבריאה הנינוחה הזאת עומדת בסתירה לרבים ממיתוסי הבריאה האחרים שנפוצו ברחבי המזרח הקדום. אילו מיתוסי בריאה אנו מכירים? במה הם דומים לסיפור הבריאה התנ"כי של בראשית א' ובמה הם שונים ממנו? מדוע רוב סיפורי הבריאה המוכרים לנו כוללים אלימות ומלחמות? איך הבריאה האלימה משרתת את הנרטיב של המיתוסים השונים? מדוע הבריאה בבראשית א' שונה? האם בתנ"ך ישנם עוד סיפורי בריאה? ואם כן – האם מדובר בבריאה פסטורלית כמו בראשית א' או בריאה אלימה וכאוטית בדומה למיתוסים אחרים? מה הקשר לתהילים? מה הקשר למצרים העתיקה? ולבסוף – איך ניתן לדעת פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, להסביר את "חוסר האלימות" של סיפור הבריאה של בראשית א'? האזנה נעימה, יותם.

איך הפכה סבתא נעימה עם חזות חייכנית וצחקוק בלתי נשלט לרוצחת סדרתית שזרעה מוות בקרב בני משפחתה הקרובים ביותר?

בסוף כל פרק של "עושים טכנולוגיה" אני מזמין אתכם לשלוח הצעות, רעיונות ומחשבות לכתובת המייל של התכנית, tech@popup.co.il, ויש לא מעט אנשים שעשו בדיוק את זה: הם שלחו לי הצעות, רעיונות ומחשבות אבל בעיקר הם שלחו שאלות. למעשה, הצטברו אצלי כל כך הרבה שאלות שחשבתי שהגיע הזמן להקדיש להן פרק שלם, כי חלק מהן מעולות ממש, חלק הפתיעו אותי ויש שאלות שהעסיקו אותי במשך כמה שבועות. אז הנה זה מגיע - פרק שלם שמוקדש לשאלות של מאזינים ומאזינות כשאני מנסה לענות עליהן באופן ספונטני ומבלי שאני כותב את התשובות מראש. נעסוק בבינה מלאכותית, במגמות טכנולוגיות חדשות, בחברות טובות ורעות וגם בכמה תחזיות שערוריתיות. ᐧ

מאז השבת הארורה, שמחת תורה 7 באוקטובר 2023, מאות אלפי אזרחים בישראל, מתנתקים שוב ושוב מהבית, מהמשפחה, מהקריירה, מהשגרה- עולים על מדים וחוזרים להיות חיילים. צבא המילואים הוא תופעה ישראלית ייחודית, שמה שמזין אותה הם בראש וראשונה הרעות והחברות.דוגמא אופיינית לכך הוא גד' המילואים אלון (גד' 8717) שהעלה את קורותיו בספר "חברות ברזל". כשנה וחצי מאז תחילת המלחמה ולקראת התייצבות לעוד שירות מילואים, כשברקע מתעצמת המחלוקת לגבי המלחמה ומחריף הוויכוח בסוגיית גיוס חרדים, מספרים המג"ד יוחאי חזי והסמג"ד עדי רויטמן את סיפורו של הגדוד.

במקביל לקרבות הבלימה כנגד צבאות ערב הפולשים, ניהל דוד בן גוריון קרבות פוליטיים מרים נגד יריביו בממשלה ובמטה הכללי של צה"ל, כדי לעצב את דמותה של המדינה וכוחות הביטחון שלה כפי שראה בחזונו. אבל הקרב הפנימי הקשה ביותר היה נגד מנחם בגין ומחתרת האצ"ל, שחבריה היו נחושים לנהל מדיניות רכש וביטחון נפרדת מזו של מדינת ישראל. המאבק על צביונה הממלכתי של המדינה הגיע לשיאו עם הגעתה לחופי הארץ של ה'אלטלנה': אירוע שבו ירו לוחמים עבריים זה על זה ברחובותיה של העיר העברית הראשונה. האזנה נעימה, רן

עדכון קטנטן לפרק "האם שני ילדים עוקבים אחרי?". הם הגיעו שוב.

גטו טרזין היה המחנה גטו היחיד שהוקם במרכז אירופה. אחד המאפיינים הייחודיים שלו היו בתי הילדים, ''היים'. פרק זה של "עושים זיכרון" עוסק בְילדי גטו מחנה טֶרֶזין והוא מביא את סיפורם של הילדים מהיים 1, יוצרי עיתון הילדים "ודם".צוות יד ושם: ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – בלהה שילה ונעמה גליל; עורכת ראשית – בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה – נעמה גליל עריכת סאונד – שלי נוי

שורשי ההיאחזות באדמות הנגב ועוטף עזה שזורים בסיפורו של היישוב היהודי בארץ ישראל ובהמשך במדינת ישראל עצמה. מתי התחילה ההתיישבות בנגב? ממתי התיישבו שם יהודים ואיך התגברו על הקשיים שחבל ארץ זה מזמן? האזור משופע בקיבוצים ומושבים ובעיירות פיתוח - מה הסיפור שלהם? ומה אפשר ללמוד מכך לעתיד? אז מה בין 11 הנקודות - קיבוצים נושקי גדר ועיירות פיתוח? מה בין מושבניקים חלוציים מעברות והתושבים הערביים של הנגב? על כל זאת ועוד, שוחחנו עם ד"ר מרדכי (מוטקה) נאור, סופר וחוקר תולדות א"י.

עד כמה מאתגר לייצר אסטרטגיית דאטה למותגים? אם תשאלו את ענבל להב, מנהלת דאטה ו-CRM בקימברלי-קלארק ישראל, תקבלו תשובות מפורטות ומפתיעות במיוחד. אז איך מצליחים לשכנע מטה בינלאומי להשקיע בפיתוח טכנולוגי עבור שוק קטן כמו ישראל? איך יוצרים פרסונליזציה והתאמה מדויקת של תכנים לרמת העניין של הלקוחות? וכיצד פרויקט חדשני שהכפיל את אחוזי המעורבות של לקוחות, זכה בפרס של איגוד השיווק והפך את ישראל למובילה בחדשנות בקימברלי-קלארק העולמית?

מיליארד וחצי דולר נגנבו בשוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה, והאצבע המאשימה מופנית לכיוון מפתיע - ממשלת צפון קוריאה. הפעם עמית מארח את שחר מדר מ-Fireblocks, שחושף את השיטות המתוחכמות שהובילו לפריצה המונומנטלית לבורסת Bybit. שחר מסביר צעד אחר צעד על הפריצה ומדוע קריפטו הפך ליעד מועדף עבור צפון קוריאה. בנוסף, הוא מציע תובנות חיוניות על אבטחת סייבר ארגונית בעידן הדיגיטלי. האזנה נעימה, עמית בן דור

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת האופן שבו כל אלה פוגעים באיכות המחקר.

בחורה צעירה מגיעה לטיפול בתא לחץ בעקבות פצע קשה ברגלה, שנגרם כתוצאה מסוכרת. בנוסף, היא סובלת מנכות קשה – שנים בכיסא גלגלים, בעקבות שבץ מוחי שעברה בעבר. מטרת הטיפול הייתה ברורה: לרפא את הפצע ברגל. אבל אז קרה משהו בלתי צפוי: היא חזרה ללכת. פרופ' שי אפרתי, שטיפל במקרה, חשב בתחילה שמדובר בצירוף מקרים. אך כשהדבר חזר על עצמו – שוב ושוב – הוא יצא למסע חקירה רפואי בניסיון להבין: מה קורה שם בתא הלחץ? מאז, תחום הטיפול בתאי לחץ התרחב – לא רק לפצעים פיזיים, אלא גם לתחומים שנוגעים בנפש ובמוח: פוסט טראומה, פיברומיאלגיה, טרום-דמנציה, והיכולת המפתיעה אולי – לחדש רקמות מוח שנפגעו. בפרק הזה נארח את פרופ' אפרתי – מנהל מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר, מנהל מחלקת נפרולוגיה ומחקר ופיתוח בבית החולים שמיר (אסף הרופא) – לשיחה על הריפוי המפתיע, המדע שמאחורי תאי הלחץ, והעתיד של תחום רפואי שעשוי לשנות חיים.

אחת התקופות שפחות מדברים עליהן בדברי ימי האזור היא התקופה הפרסית. כולנו מכירים את "תקופת הברזל", "התקופה ההלניסטית" או את כיבושי ומסעות המלחמה של מצרים אשור ובבל באזור הלבנט. והאימפריה האדירה ששכנה במזרח? מעט נשכחת. הנה זמן תיקון. האימפריה הפרסית מתקשרת גם לתנ"ך דרך כורש והצהרתו, וכמובן דרך ימי עזרה ונחמיה. מדוע מתעקש פרופ' חגי משגב מהאונ' העברית, אשר מתארח בפרק זה, לדבר על התקופה הפרסית ולא על "תקופת עזרה ונחמיה"? מדוע האימפריה הפרסית מעט נשכחה ברבות הזמן? מה הרקע ההיסטורי לתקופה ולספרים שחוברו בה? מה הרקע מבחינת תפוצת היהודים בעולם? איזה גילוי מפתיע אפשר ללמוד על הקהילה היהודית שהתקיימה בייב אשר במצרים? האם לסיפור מגילת אסתר, שמתרחשת על רקע המעצמה הפרסית, יש בסיס היסטורי? מה לגבי המיעוט היהודי שנשאר או חזר לארץ ישראל, תחת שלטון האימפריה ואיך הם "מתמודדים" עם שלטון זר ש....הוא ממש ממש לא רע בעליל? ולמה, לדעת פרופ' משגב, התקופה הפרסית מאוד דומה לימינו אנו? על כך ועוד בפרק שלפנינו. האזנה נעימה יותם